משתתפי המחקר, בגילאי 30-50, אובחנו עם תסמונת עייפות כרונית בלתי מוסברת מבחינה רפואית, שהגבילה את פעילויותיהם במשך חצי שנה ומעלה וכללה לפחות ארבעה מהתסמינים הבאים: כאבי ראש, כאבי שרירים, כאבי פרקים, כאבי גרון, תסמיני בלוטות הלימפה, ירידת ערך משמעותית בזיכרון או בריכוז, שינה שאינה מרעננת, ותחושת מועקה חריגה.
ממצאי המחקר, שפורסמו בכתב העת לפסיכותרפיה פסיכוסומאטית, קבעו כי נפגעי תסמונת עייפות כרונית קיבלו את הציונים הגבוהים יותר באופן משמעותי של תסמינים נוירוטיים, במידת פגיעות למצבים שליליים כגון חרדה או דיכאון, בהשוואה לקבוצת משתתפים שלא סבלו מעייפות כרונית.
קבוצת נפגעי העייפות הכרונית, הפגינו אף דפוסי התנהגות מוחצנת ברמות נמוכת ביותר, בהשוואה לקבוצת המשתתפים ללא העייפות, שהפגינו התנהגות חברתית מוחצנת ביותר. גם המשתתפים עצמם, בקבוצת העייפות הכרונית, העידו על עצמם כבעלי רמות נוירוטיות גבוהות יותר בהשוואה לתקופות בריאות בחייהם.
השלכות המחקר
רמות נמוכות של התנהגות מוחצנת הן תוצאה של עייפות ואינן גורם סיכון לעייפות כרונית. ברמה פסיכולוגית, עייפות כרונית יוצרת עומס רגשי משמעותי בקרב מבוגרים, בשל רגשות כגון דאגה, תסכול ובדידות אותם חווים לעיתים קרובות אנשים הסובלים מעייפות כרונית. עומס רגשי זה עלול להוביל למצבים נוירוטיים נוספים, הגורמים, או נובעים, מתגובות פיזיולוגיות לקויות ללחץ.
עוד עולה מהמחקר שמספר גדול באופן בלתי פרופורציונאלי של מבוגרים הסובלים מעייפות כרונית, סובלים אף מהפרעות אישיות או דפוסי התנהגות הסתגלותית. 29% מקבוצת המשתפים עם עייפות כרונית סבלו מהפרעת אישיות אחת לפחות.
הפרעות האישיות הנפוצות ביותר בקרב מבוגרים עם תסמונת עייפות כרונית כללות הפרעה טורדנית כפייתית, הפרעת אישיות אובססיבית, והפרעת ארגון. דפוסי התנהגות הסתגלותית עשויים למעשה להיות גורמי סיכון להתפתחות עייפות כרונית. המחקר מצא שמתח גבוה וחוסר יציבות רגשית הם גורמים ותוצאות של דפוסי התנהגות הסתגלותית, המגבירים את הסיכון להתפתחות מחלת עייפות כרונית.
מחקרים נוספים
מעניין לציין, כי במחקר אחר נבדקו מבוגרים הסובלים מטרשת נפוצה, מחלה מתישה, שבדומה לעייפות כרונית, חסרה גורם ידוע. המחקר מצא שחולי הטרשת הנפוצה סבלו ממספר הפרעות אישיות בדומה לחולי תסמונת עייפות כרונית. לכן דפוסי התנהגות הסתגלותית, עשויים להיות גורמי סיכון גם לעייפות כרונית וגם לטרשת נפוצה.
למרות שמבוגרים הסובלים מתסמונת זו מושבתים מיכולת פעולה או עבודה, רק כמחציתם נוטים בעצם להתייעץ עם רופא לגבי מצבם. יתכן שהתנהגות זו נובעת מחוסר הידע של הסובלים מהתסמינים, כמו גם הרופאים, להסביר את התסמינים, או בשל העדר טיפולים הולמים זמינים. הבנת האישיות מאחורי עייפות כרונית תוביל את הסובלים ממנה לצעד אחד קרוב יותר לקבלת הסיוע המתאים.