תסמינים של עייפות כרונית – מחלת אי סבילות למאמץ

במסמך רשמי שבו המליצה וועדה רפואית המייעצת לקובעי המדיניות בארצות הברית לשנות את שמה של תסמונת התשישות הכרונית ל"מחלת אי סבילות למאמץ", הגדירו חברי הוועדה בצורה ברורה ומפורטת מה הם התסמינים של המחלה.

במסגרת הדו"ח שפרסמו בשנת 2015, חילקו המומחים את מכלול התסמינים לשתי קבוצות עיקריות: תסמיני ליבה ותסמינים נלווים נוספים. במאמר שלפניכם נפרט אודות התסמינים הכלולים בשתי הקבוצות הללו.

תסמיני הליבה

• עייפות ופגיעה בתפקוד (Fatigue and impairment) – עייפות היא התסמין המרכזי של התסמונת. ישנן מספיק עדויות על מנת לקבוע כי מדובר בעייפות ניכרת, שאינה תוצאה של מאמץ עוצמתי ומתמשך. כמו כן מדובר בעייפות שלא ניתן להפיג על ידי מנוחה. העייפות גורמת לירידה בתפקוד, כך שהלוקים בתסמונת מדווחים על שינוי בתפקוד החברתי, האקדמי או התעסוקתי שלהם הנמשך לפחות חצי שנה.
• החמרת התסמינים במאמץ (Post-exertional malaise – PEM) – הכוונה היא לאו דווקא להחמרת התסמינים לאחר מאמץ גופני, אלא להחמרה של התסמינים לאחר כל מאמץ מכל סוג שהוא ויהיה זה מאמץ קוגניטיבי או נפשי. חשוב לשים לב לכך שמדובר במאמצים שבעבר היו נסבלים מבחינת המטופל. לצד החמרת התסמינים, משך ההתאוששות לאחר מאמץ ארוך יחסית בסובלים מהתסמונת.
• שינה בלתי מרעננת (Unrefreshing sleep) – אמנם לא ניתן לאבחן שינויים ספציפיים בארכיטקטורה של השינה, אך אין ספק ששינה שלא גורמת לתחושת רעננות היא בין התסמינים המשותפים הרווחים ביותר בקרב הסובלים מתסמונת התשישות הכרונית.
• הפרעות קוגניטיביות (Cognitive impairment) – הפרעות קוגניטיביות מהוות אף הן תסמין ליבה כשהכוונה היא למשל לבעיות חשיבה או ליקויים בתפקודים הניהוליים, המוחמרים בעקבות מאמץ, מתח או לחץ. האטה בתהליכי עיבוד מידע מהווה תסמין שכיח במיוחד בקרב הלוקים בתסמונת התשישות הכרונית ונראה כי מדובר בתופעה הקשורה להפרעות הנוירוקוגניטיביות השונות המאפיינות את הלוקים בתסמונת (בעיות זיכרון, הפרעת קשב ולקויות פסיכומוטוריות). ייתכן מאוד שההפרעות הקוגניטיביות הן הגורם לירידה בתפקוד החברתי, לפגיעה ביכולת הפרנסה ועוד.
• החמרת התסמינים בעמידה (Orthostatic intolerance) – רוב החולים מתלוננים על כך שבמעבר לעמידה ובזמן עמידה ממושכת הם חווים החמרה של התסמינים. לאחר שכיבה במאוזן עם רגליים מורמות, התסמינים לרוב נחלשים. יש לציין כי לא מדובר בהחמרה סובייקטיבית המאובחנת לפי דיווח עצמי בלבד, אלא בהחמרה אובייקטיבית הניתנת למדידה באמצעות מד לחץ דם ובדיקה של קצב הלב.

תסמינים נלווים נוספים

• כאב (Pain) – הכאב הוא תסמין שכיח מאוד, כאשר קיימת שונות רבה באופן שבו הוא מתייצג בקרב הסובלים מתסמונת התשישות הכרונית, באופיו ובמידת החומרה שלו. עם זאת, אין מספיק עדויות המאפשרות לקבוע בוודאות מוחלטת כי הכאב ממנו סובלים הלוקים בתסמונת התשישות הכרונית שונה מהכאב אותו חשים אנשים באוכלוסייה הכללית. הכאב המקושר לתסמונת התשישות הכרונית יכול לבוא לידי ביטוי בכאבי ראש, כאבי מפרקים, כאבי שרירים ועוד.
• ליקויים במערכת החיסון (Immune impairment) – ישנה עדות לליקויים בתפקוד של תאים במערכת החיסון הנקראים cells ((Natural killer NK, כאשר ישנה קורלציה בין חומרת התסמונת לבין חומרת הליקוי בתפקוד של תאים אלה. אי לכך, ייתכן כי בעתיד ניתן יהיה להשתמש בבדיקה הבוחנת את רמת התפקוד של תאים אלה על מנת להעריך את חומרת התסמונת.
• זיהום (Infection) – ישנן מספיק עדויות על מנת לקבוע כי התסמונת מתפתחת במקרים רבים לאחר זיהום של נגיף אפשטיין בר ונגיפים נוספים. עם זאת, אין מספיק עדויות בשביל לקבוע כי כל המקרים של התסמונת התפתחו בעקבות זיהום או ממשיכים להתקיים על רקע זיהום נגיפי כרוני.

תסמינים שעשויים לסייע לאבחנה

בנוסף לתסמיני הליבה ולתסמינים הנלווים, ישנם עוד סוגים שונים של תסמינים המופיעים בשכיחות נמוכה יחסית, אך יש בנוכחותם בשביל לסייע בקביעת האבחנה. להלן כמה מהם על קצה המזלג:

• רגישות מוגברת לגירוי חיצוני (רגישות מוגברת לתרופות מסוימות, למזונות מסוימים, לחומרים כימיים מסוימים ועוד).
• כאבי גרון.
• הפרעות במערכת העיכול.
• הפרעות במערכת האורוגניטלית.