תשישות אחרי שפעת

בדרך כלל תסמיני השפעת מתחילים להופיע כ-48 שעות לאחר ההידבקות, כשברוב המוחלט של המקרים התסמינים מופיעים בצורה פתאומית. התסמינים הראשונים של המחלה הם חום גבוה שיכול להגיע לארבעים מעלות צלזיוס ואף למעלה מכך, צמרמורות, כאבי שרירים, כאבי גב, שלשולים והקאות. תסמינים נוספים האופייניים לשפעת הם אדמומיות והסמקה באזור הפנים, כאשר במהלך הזמן הסומק לרוב מתפשט גם לכיוון החזה והצוואר.

לצד כל אלה אופייניים לשפעת גם גרון כואב, פה יבש ואף סתום, שבמקרים מסוימים גם מדמם. החולים בשפעת לרוב הופכים לצרודים, בשלב הראשוני מופיע שיעול קצר ויבש ובהמשך השיעול הופל לעוויתי ומזכיר שיעול המאפיין את מחלת השעלת. ברוב המקרים החום הגבוה נמשך בין שלושה לארבעה ימים סך הכול, אך ייתכן בהחלט שהחום ירד למשך 24-48 שעות ולאחר מכן ישוב לעלות למשך יומיים נוספים.

העייפות והתשישות הן בין התסמינים הקלאסיים ביותר של מחלת השפעת, שלא נעלמים לאחר תום המחלה. למעשה גם אם לא מדובר במקרה חמור במיוחד של שפעת, עדיין החולה ימשיך להרגיש חלש ותשוש גם לאחר ההחלמה. אי לכך, בעוד שבדרך כלל משך המחלה הוא שבוע, הרי שהתשישות והחולשה לרוב נמשכות למשך מספר שבועות נוספים.

יש לציין כי תשישות היא בין התסמינים המסייעים לרופא להבחין בין שפעת לבין הצטננות, שכן בעוד שהצטננות עשויה לגרום לירידה קלה בלבד ברמת האנרגיה, השפעת גורמת לתשישות ואפילו לתשישות קיצונית מאוד.

תשישות על רקע נפשי לאחר שפעת

התשישות, העייפות והחולשה הנלוות לשפעת הן תסמינים המעידים על התהליכים השונים המשמשים את הגוף למלחמה בנגיף השפעת. עם זאת, לא אחת ישנו מרכיב רגשי ונפשי בעייפות הנלווית למחלה. כך לדוגמה ישנם אנשים המכונים "וורקוהוליקים", המכורים לעבודתם. אנשים אלה ממעטים לקחת ימי חופש ולכן צוברים במהלך הזמן לחצים ומתחים שלא מוצאים פורקן, המובילים לעייפות ולתשישות שלא זוכות להתייחסות.

במקרה שבו הם חולים בשפעת ונאלצים לקחת ימי מנוחה, לא אחת כל התשישות והעייפות שהצטברו במהלך תקופת העבודה האחרונה, מתפרצות ביתר שאת ולא ניתן עוד להתעלם מהן. כתוצאה מכך ייתכן שהתשישות תמשיך עוד זמן רב לאחר ההחלמה מהשפעת.

תשישות על רקע הטיפול

אמנם נגיף השפעת לא מגיב לתרופות אנטיביוטיות, אך בקרב חלק מהחולים נעשה שימוש באנטיביוטיקה לטיפול בזיהום חיידקי הנלווה לשפעת וכמובן שישנם גם חולים הנוטלים אנטיביוטיקה הנמצאת ברשותם, ללא הנחיית הרופא המטפל בהם ולמעשה ללא ידיעתו. האנטיביוטיקה עשויה לגרום להתפתחות של תשישות, כאשר אם היא ניטלת בזמן שהמטופל סובל משפעת, ייתכן כי יתפתח אפקט סינרגטי שיבוא לידי ביטוי בתשישות חמורה במיוחד.

תשישות על רקע התייבשות

תשישות יכולה להתפתח גם כן כתוצאה מהתייבשות. במהלך המלחמה בנגיף השפעת החולים נוטים להזיע ולהמעיט בשתייה שכן בזמן בליעת הנוזלים מופיעים כאבי גרון. יתרה מכך, חולי שפעת רבים מאבדים נוזלים רבים בשלשול וכתוצאה מכל זה, מרחפת מעל ראשם של חולי השפעת סכנת התייבשות וההתייבשות לכשעצמה יכולה להוות גורם משמעותי לתשישות.