הפרעות שינה גורמות לעייפות רבה במשך היום, אך משפיעות בצורות רבות נוספות על איכות החיים. חוסר שינה או שינה בלתי 
איכותית עלולים להשפיע על הבריאות הכללית, להביא לירידה בשמחת החיים, מצב רוח ורגזנות ואף לסכן חיים (למשל עקב הירדמות בזמן נהיגה). חקר השינה כפי שמתנהל בעשרות השנים האחרונות הביא לפיתוח פתרונות רבים, אך כדי למצוא את הפתרון יש לבדוק קודם לכל את איכות השינה בצורה מבוקרת. את זאת ניתן לבצע במסגרת מעבדות שינה ולעיתים, בבדיקה ביתית, עם פיקוח רפואי.
מי יכול להפנות למעבדות שינה?
בדיקת איכות השינה זו בדיקה המכוסה על ידי סל הבריאות וכל קופות החולים מציעות את השירות הזה. הבדיקה, תוך התאמות נדרשות, יכולה להתבצע בכל גיל, מגיל ילדות מוקדמת ועד לגילאים המבוגרים ביותר. את ההפניה למעבדת השינה יכול למסור לכם רופא שהוסמך לכך על ידי קופת החולים. חלק מקופות החולם מסתפקות בהפניה מרופא כללי (רופא המשפחה) ואילו קופות חולים אחרות דורשות בירור מקיף יותר. כך למשל עשוי להידרש בירור מוקדם אצל נוירולוג, רופא אף אוזן גרון וכו'.
איזה סימנים מעידים על הפרעות בשינה?
תחושה סובייקטיבית של נדודי שינה איננה מעידה בהכרח על הפרעת שינה. מצד שני, הפרעה באיכות השינה יכולה להשפיע גם על אנשים שלכאורה ישנים מספיק שעות בכל לילה. לא רק מספר שעות השינה צריך להימדד (וניתן לעשות זאת באמצעות יומן שינה) אלא גם תחושות, תסמינים פיזיים, מדדים רפואיים ועוד. כמה סימנים יכולים להעיד על שינה בלתי מספקת או איכות שינה גרועה:
- נחירות רמות. הנטייה לנחור מיוחסת לעליה בגיל אולם למעשה, היא עשויה להצביע גם על בעיות כגון דום נשימה בשינה.
- שינה בפה פתוח. קשיי שינה עשויים להתבטא ביובש בפה, שמעיד על נשימה כבדה ובעיות נוספות.
- עייפות מוגברת במהלך היום, שעלולה להיות מלווה בנימנומים בלתי רצוניים.
- קושי להירדם בלילה ולעומת זאת נטייה להירדם ביום.
- שינה בלתי שלווה, נטייה לתנועות בזמן שינה, חריקות שיניים וכיוצא בזה.
- קושי ממשי להתעורר, קושי קבוע להקיץ משינה.
מה קורה בתוך מעבדת השינה?
עוד לפני הבדיקה במעבדת שינה תתבקשו לענות על שאלות כמו איך אתם מרגישים לפני השינה, האם אתם נוטלים תרופות שינה, מהם הרגלי התזונה לפני השינה ובשעות הערב. טכנאי המעבדה יחברו אתכם למכשירים שמודדים, בודקים ורושמים את השינויים העוברים על גופכם בזמן השינה. כך למדי בודקים את תנועות העיניים, הנשימה, פעילות השרירים, קצב לב, חמצן בדם, גלי המוח וכדומה. האלקטרודות והמכשירים מחוברים לבית החזה, לראש ועוד. החיישנים והאלקטרודות לרוב לא מונעים מהנבדק להירדם ובמקרים שעולה הצורך, תיעשה בדיקה חוזרת או בדיקת שינה ביתית (שהיא פחות מפורטת).
כמה שעות יש לישון מדי לילה לפי גילאים?
עם העלייה בגיל, אנו זקוקים לפחות ופחות שעות שינה. בגילאים צעירים, הגוף זקוק למנוחה טובה על מנת להתפתח ולגדול. אולם נמצא שבאופן החוצה גילאים, כמעט כולם כיום סובלים מחסך מסוים בשינה.
- תינוקות וילדים קטנים ישנים ביממה 12 – 13 שעות ויותר.
- ילדים בגיל בית הספר היסודי זקוקים לכ-9 – 10 שעות שינה בלילה.
- בגיל הנעורים מומלץ להקפיד על שינה של כ-8 – 10 שעות.
- אנשים בוגרים ישנים בממוצע 7.5 שעות, אולם אנשים מסוימים עשויים להזדקק ל-8-9 שעות שינה ואף יותר.
לסיכום, אם אתם מרגישים עייפים, מנומנמים או נרגזים במהלך היום ואינכם קמים עירניים, התייעצו ברופא המשפחה שלכם. במקרה הצורך תופנו למעבדת שינה לבירור נוסף.
לקריאה נוספת:
https://www.mayoclinic.org/diseases-conditions/sleep-disorders/symptoms-causes/syc-20354018
https://www.webmd.com/sleep-disorders/default.htm