עייפות כרונית ואנמיה

אנמיה היא שם כולל למספר מחלות בעלות מכנה משותף הבא לידי ביטוי בחוסר בתאי דם אדומים או תכולה נמוכה של המוגלובין בדם. אחד התסמינים המרכזיים של כל סוגי האנמיה הוא אי סבילות למאמץ, שכן ריכוז ההמוגלובין הנמוך פוגע ביכולת נשיאת החמצן, לו זקוקים השרירים בזמן פעילות גופנית. תסמינים נוספים של אנמיה הם למשל חיוורון, נשירת שיער, כאבי ראש, עצבנות, עייפות, קשיי ריכוז, ירידה ברמת התיאבון ועוד.

כפי שניתן להבין, אנמיה חולקת לא מעט תסמינים עם תסמונת התשישות הכרונית ולמעשה בדרך כלל כאשר מגיע מטופל לרופא המשפחה ומתלונן על התסמינים האופייניים לתסמונת התשישות הכרונית, לרוב הוא יפנה אותו לביצוע בדיקות דם על מנת לשלול או לאבחן אנמיה. במקרים שבהם יאובחן כי המטופל אכן סובל מאנמיה, לרוב האפשרות כי הוא לוקה בתסמונת התשישות הכרונית תישלל.

אנמיה בקרב הלוקים בתסמונת התשישות הכרונית

במחקר עדכני שבחן את האפשרות לפיה תסמיני תסמונת התשישות הכרונית קשורים לאנמיה, לקחו חלק 146 מטופלים, שמתוכם שלושים מטופלים הסובלים מתסמינים חמורים במיוחד. את המשתתפים הלוקים בתסמונת התשישות הכרונית השוו עם משתתפים בריאים כשבין היתר בחנו החוקרים את רמות הפעילות הגופנית בין הקבוצות ומדדים נוספים הקשורים לאנמיה. ממצאי המחקר הצביעו על כך שהן נפח הדם בקבוצת החולים והן כמות תאי הדם האדומים היו נמוכים יותר בקבוצת החולים.

האם האנמיה היא תוצאה של התסמונת או שמא ההפך הוא הנכון?

לפי החוקרים שערכו את המחקר, תסמונת התשישות הכרונית עשויה לגרום להתפתחות אנמיה של מחלה כרונית: אנמיה הנגרמת על רקע מצבים הקשורים בהפרשת ציטוקינים פרואינפלמטוריים (מעודדי דלקת) למחזור הדם באופן כרוני. סוג זה של אנמיה הוא השני בשכיחותו, לאחר אנמיה הנגרמת כתוצאה ממחסור בברזל. יש לציין כי בדרך כלל מדובר באנמיה קלה מאוד, כשלעתים היא נותרת לא מאובחנת.

כיצד מטפלים באנמיה ממחלה כרונית?

אנמיה ממחלה כרונית משתייכת למשפחת האנמיות ההיפופרוליפרטיביות, כלומר למשפחת האנמיות שבהן מח העצם לא מצליח לייצר מספיק תאי דם. דיכוי מח העצם נובע כתוצאה מהשפעתם של ציטוקינים שונים בדגש על TNF, IL6, IL1 וציטוקינים מעודדי דלקת נוספים. הציטוקינים גורמים לדיכוי מסלולים שונים הקשורים בחומרי הגלם הנחוצים לייצור של כדוריות דם אדומות.

לאור זאת, בדומה לטיפול המיועד עבור סוגים אחרים של אנמיה היפופרוליפרטיבית, גם במקרה הזה נהוג לתת לחולים אריתרופויאטין. אריתרופויאטין הוא הורמון המיוצר בכליה, המעודד יצירה של תאי דם אדומים.

תשישות ועייפות כתוצאה מאנמיה

במקרים שבהם מתברר כי מקור התסמינים מהם סובל המטופל במחלת האנמיה ולא בתסמונת התשישות הכרונית, הטיפול המתאים לו ייקבע בהתאם לגורם שהוביל להתפתחות האנמיה. בין היתר הטיפול יכול לכלול תוספת של ברזל לתזונה היומיומית או נטילת תוספי ברזל, נטילת תוספי ויטמין B12, מתן עירוי דם ועוד.