קשישים פעילים כיום יותר מאשר בכל דור קודם, ומתמודדים עם העייפות הצפויה בדרך כלל עם הזדקנות, באמצעות פעילויות נוספות. יחד עם זאת, תשישות היא מצב המוגדר מעל ומעבר לעייפות כללית ועשוי להיות סימן לתסמונת תשישות כרונית בקרב קשישים.
מחקר שנערך על ידי חוקרים מאוניברסיטת קולומביה קורא לרופאים להתייחס לתלונות קשישים אודות תשישות, באופן רציני יותר. המחקר נערך בין השנים 1989 עד 1995, והשתתפו בו 2,130 קשישים, בגיל ממוצע של 74. עשרים אחוזים מהמשתתפים היו בגילאי שמונים, ורוב המשתתפים היו נשים.
השפעות תשישות על קשישים
תשישות בקרב קשישים מאופיינת בנוכחות מספר תסמינים, הכוללים עייפות המוחמרת באמצעות פעילות גופנית, כאבי שרירים, כאבי ראש חוזרים, כאבי חזה, כאבי גרון, ירידה או עלייה במשקל, בעיות פסיכולוגיות, כאבי מפרקים, ובעיות ריכוז. חלק מתסמינים אלו זהים לתסמיני שפעת, אך במקרה של תשישות, אינם נעלמים עם הזמן.
בנוסף כוללים התסמינים מאפייני ישיבה מרובה בשל חוסר אנרגיה, תחושת האטה פיזית הנמשכת למעלה מחודש רצוף, שינה חסרת מנוחה ויקיצה עם תחושת עייפות בבקרים, שינה למעלה משעתיים במהלך היום, ובריאות גופנית ונפשית לקויה.
חוסר אנרגיה נפוץ יותר בקרב נשים בהשוואה לגברים, ו-22% מהנשים שהשתתפו במחקר דיווחו על חוסר אנרגיה, בהשוואה ל-12% מהגברים. חוסר אנרגיה הקשור בבעיות בריאות מתבטא בתפקוד גופני לקוי, כגון חוסר יכולת ללכת מספר צעדים ללא הזדקקות למנוחה, והגבלה ביכולת לבצע פעילויות יומיומיות.
חוסר האנרגיה מוביל אף לסיכוי גבוה יותר להתפתחות בעיות בריאותיות נלוות, כגון צורך בנטילת משככי כאבים, בריחת שתן, בעיות שמיעה, דיכאון ובידוד חברתי. קשישים הסובלים מתשישות מאושפזים בבתי חולים, מטופלים בחדר מיון, מתייעצים עם רופאים ומקבלים שירותי בריאות ביתיים לעיתים קרובות יותר בהשוואה לקשישים שאינם סובלים מתשישות.
ההנחה הקבועה: "טוב, נו, אתה זקן"
כשאנשים מזדקנים, גופם הופך להיות פחות סובלני, באופן טבעי, לפעילות גופנית ממושכת, ולכן קשישים הסובלים מתשישות חווים תסמינים חמורים יותר בהשוואה לצעירים. מחברי המחקר סבורים שרופאים צריכים להקשיב לתלונות אודות תשישות בקרב קשישים ולהתייחס אליהן ברצינות יותר. החוקרים מצהירים שכשקשישים מתלוננים על עייפות, רוב הרופאים פוטרים את המצב באמירה בסגנון: "טוב, נו, אתה זקן".
הם אומרים למטופליהם שאדישות ותפקוד לקוי הם חלק צפוי מהזדקנות, אך למעשה קיימים גורמים לעייפות מוגברת והסיבות צריכות להיחקר. המסר של המדענים לרופאים, המתבסס על תוצאות המחקר הוא כי תשישות נפוצה בקרב קשישים, אך אינה נורמאלית.
ממצאי המחקר
מאמר רקע שפורסם בכתב העת Journal of Gerontology, מסביר שחוסר אנרגיה מפצה על מה שהם מכנים "תסמונת גריאטרית", כגון בעיות זיכרון או נפילות. יש להבין כי תשישות בקרב קשישים עלולה להיות קשורה אף למחלות לב, בעיות כליות או ריאות, דיכאון, דלקת פרקים ואנמיה.
בהודעה לעיתונות, העבירו מחברי המחקר את המסר לפיו חיוני לחקור את המתרחש בתהליכים הפיסיים והגופניים של קשישים. מציאת הגורמים האמיתיים תאפשר הרחבת היקף התערבות גריאטרית המאפשרת לקשישים לשמור על איכות חייהם.
בשלב זה לא קיימת תרופה לתשישות כרונית בקרב קשישים, והטיפולים הקיימים כרוכים בהפחתת התסמינים וסיוע לחולים להתמודד עימם. הטיפולים כוללים שינויים תזונתיים, הפחתת מתחים, תכניות פיזיותרפיה, וטיפולים לשיפור איכות השינה.
ומילה לצעירים
במאמר זה התייחסנו לגורמי תשישות באופן כללי, ולא רק לתסמונת העייפות הכרונית (אך גם). עם ניסיון החיים, ההספק האישי והתעסוקתי, צבירת זכרונות שצבר קשיש במהלך חייו, אין פלא שיחוש תחושות של קושי ותשישות ומי אם לא אתם, הדור הצעיר צריכים להרגיש את מלוא ההערכה והסימפטיה כלי אותם קשישים, לעזור ולסייע כאשר הם מבקשים עזרה ולתת כמה דקות מזמנכם עבורם.
ראו גם: