תסמונת עייפות כרונית (CFS) ופיברומיאלגיה (FMS) הם שני שמות נפוצים עבור טווח חופף של תסמונות השבתה. למרות שעדיין יש לבצע מחקרים רבים בנושא, הטיפול היעיל הזמין כיום עבור תסמונות אלו, מתבסס על מחקרים המראים כי המיטוכונדריה וחוסר התפקוד הם היבטים משותפים לשתי התסמונות ומתבטאים בהפרעות הורמונאליות, הפרעות שינה, ובעיות שליטה בתפקוד.
במילים פשוטות יותר, דרישות האנרגיה על הגוף, בתסמונות אלו, מוגברות יותר מכפי שהגוף יכול לשאת. העייפות המתפתחת מאלצת אדם הסובל מהתסמונת להשתמש בפחות אנרגיה על מנת להגן על הגוף מפני פגיעה.
מחקרי פיברומיאלגיה ועייפות כרונית
מחקרים מראים כי מערכות הורמונאליות, ומערכות ויסות טמפרטורה בגוף, זקוקים לאנרגיה גבוהה יותר בהשוואה לתחומי תפקוד אחרים. בנוסף, מאגרי אנרגיה לקויים מתבטאים בבעיות שרירים וכאבים המודגשים אף יותר בשל העדר שינה עמוקה.
שחזור ייצור אנרגיה נאותה באמצעות תמיכה תזונתית, טיפולים הורמונאליים ושינה איכותית, משקמים את התפקוד ומאפשרים גם לשרירים להשתחרר ובכך לפתור כאב.
מחקר פלצבו מבוקר שנערך בשנת 2011 על ידי ד"ר יעקב טייטלבוים, מומחה בגישת רפואה מקיפה לטיפול בתסמונת עייפות כרונית ופיברומיאלגיה, הראה שגישה זו משפרת את מצבם של 91% מהחולים, עם שיפור ממוצע של 90% באיכות החיים, ורוב החולים שהשתתפו במחקר כבר אינם מוגדרים כבעלי תסמונת פיברומיאלגיה, כשלושה חודשים לאחר המחקר, בהשוואה לטיפולי פלצבו.
תסמונת עייפות כרונית ופיברומיאלגיה מתארים משברי אנרגיה בגוף, המשפיעים באופן משמעותי על התפקוד. הגורמים כוללים זיהומים, שינה טרופה, תסמיני הריון, ליקויים הורמונאליים, חדירת רעלים לגוף, ולחצים גופניים או נפשיים. מצבים אלו פוגעים בתפקוד ההיפותלמוס וכתוצאה מכך מתרחשים מצבי שינה ירודה, בעיות הורמונאליות, בעיות תפקוד, וחוסר ויסות טמפרטורת גוף.
גישה טיפולית משולבת
בגישת אבחון פשוטה, ניתן לקבוע כי אם החולה מתלונן על עייפות חמורה בשילוב עם נדודי שינה, ותסמינים אלו אינם נעלמים לאחר חופשה או מנוחה מוחלטת, הוא עלול להיות מוגדר כסובל מעייפות כרונית. אם בנוסף להפרעות השינה הוא סובל אף מכאבים, הוא מוגדר כסובל גם מפיברומיאלגיה. שני המצבים מגיבים היטב לטיפול ראוי המתבסס בעיקרו על גישת הרפואה המשלימה.
שני מחקרים הראו שיפור ממוצע של 90% באמצעות תכנית טיפול משולבת לעייפות כרונית ופיברומיאלגיה. הטיפול התמקד בשיפור השינה, תמיכה הורמונאלית, טיפול בדלקות, תמיכה תזונתית ופעילות גופנית. ניתוח התסמינים באופן מדויק קובע את הגורמים הבסיסיים לשני המצבים, וכך ניתן להתאים תכנית טיפול אישית ודרמטית המפשטת את הטיפול.
הפרעות שינה
תשתית הטיפול בפיברומיאלגיה ועייפות כרונית היא טיפול בהפרעות שינה. חולים רבים יכולים לישון רצוף רק במשך שלוש עד חמש שעות בלילה, עם התעוררויות מרובות. באמצעות טיפולים טבעיים או טיפולים תרופתיים, ניתן לשקם שינה עמוקה, כך שהמטופל מסוגל לישון שבע עד תשע שעות שינה עמוקה מידי לילה, מבלי להתעורר. גישה זו חיונית להצלחת הטיפול, ויש להמשיך בה מידי לילה עד שהמטופל ישן במשך תקופה ארוכה שמונה שעות בלילה מבלי להתעורר.
רוב תרופות השינה הממכרות מפחיתות למעשה את משך זמן השינה העמוקה ועלולות להחמיר פיברומיאלגיה, ולכן אינן מומלצות. קיימים מעל עשרים כדורי שינה טבעיים בהם ניתן להשתמש באופן בטוח ויעיל לפיברומיאלגיה ועייפות כרונית.
גישות הטיפול הטבעיות לשיפור השינה, עימן ניתן להתחיל, כוללות:
צמחי מרפא. כוללים מאתיים מיליגרם ולריאן, תשעים מיליגרם פסיפלורה, שלושים מיליגרם כשות, 18 מיליגרם חסה פראית, ו-12 מיליגרם קרנית ג'מייקנית. שילוב צמחים אלו מייצר מוצר מצוין שנקרא פורמולת שינה אינטגרטיבית. המטופלים יכולים לקחת כמוסה אחת עד ארבע כמוסות לפני השינה.
מלטונין. חמש וחצי מיליגרם לפני השינה. זוהי כמות אופטימאלית לשיפור השינה אך במינונים גבוהים יותר היא עלולה להפחית חומצה לילית.
ריח לבנדר. מסייע לשינה. ניתן לפזר שניים עד שלושה תרסיסים על הכרית לפני השינה.
אם התרופות הטבעיות אינן מספיקות להשגת שמונה שעות שינה לפחות בלילה, ניתן לשקול הוספת מינונים נמוכים של תרופות המותאמות על ידי הרופא באופן אישי בהתאם לחומרת התסמינים. היות ובעיות בהיפותלמוס וכאבי שרירים משבשים את השינה, חיוני וראוי להשתמש בעזרי שינה מרובים. חולי תסמונת עייפות כרונית ופיברומיאלגיה משפרים יותר את מצבם עם שילוב מינונים נמוכים של תרופות מסוימות, מאשר עם מינונים גבוהים של תרופה אחת.
לעיתים נדירות יש לתת את הדעת גם על הפרעות שינה אחרות המשולבות עם מצבים אלו. הראשונה היא דום נשימה בשינה, בה ניתן לחשוד במיוחד אם המטופל נוחר, סובל ממשקל יתר או יתר לחץ דם. השנייה היא תסמונת רגל חסרת מנוחה (RLS) הנפוצה למדי בקרב חולי פיברומיאלגיה, ומטופלת עם מגנזיום משלים, ושמירה על רמות פריטין מעל שישים.