ואלציט היא תרופה אנטי ויראלית הניטלת בתמיסה פומית או בטבליות לנטילה באופן פומי. מדובר על אנלוג של נוקלאוזיד המסוגל לגרום לעיכוב מנגנון השכפול של וירוס הנקרא CMV) cyromegalovirus). הנגיף שייך לקבוצת נגיפי ההרפס, כאשר בין 50-85 אחוז מבני האדם נדבקים בנגיף זה במהלך חייהם. ברוב המקרים הזיהום גורם לסימפטומים קלים יחסית המזכירים את התסמינים האופייניים למחלת הנשיקה או התקררות.
עם זאת, ישנן אוכלוסיות שבהן זיהום של נגיף זה עלול להיות קטלני. הכוונה היא בעיקר למטופלים בעלי מערכת חיסונית חלשה כמו לדוגמה מושתלי איברים הנוטלים תרופות המדכאות את מערכת החיסון, חולי איידס, חולי סרטן ועוד.
לאחר הנטילה, התרופה הופכת לצורה הפעילה שלה (גנציקלוביר). באופן עקרוני ניתן ליטול גם את הצורה הפעילה של התרופה, אך הזמינות הביולוגית של ואלציט כאשר היא ניטלת דרך הפה גבוהה יותר בצורה משמעותית.
מה הן תופעות הלוואי של התרופה?
תופעות הלוואי האפשריות של ואלציט הן שלשול, כאבי בטן, סחרחורות, נמנום, רעד, שינויים במצבי הרוח, בלבול, הזיות, פרכוסים ועוד. תגובה אלרגית לתרופה נחשבת לנדירה ביותר. עם זאת, חשוב להיות ערים לכל מקרה של פריחה, נפיחות בלשון, בגרון או בפנים, סחרחורת חמורה וקשיי נשימה.
מה הן ההתוויות לשימוש בתרופה?
- זיהום של CMV ברשתית העין בחולי איידס.
- טיפול למניעת CMV במושתלי איברים שקיבלו איבר או איברים מאדם שנשא את הנגיף.
- בשנת 2015 אישר מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) להרחיב את ההתוויות ולכלול ברשימת ההתוויות גם מושתלי כליה בין גיל ארבעה חודשים ל- 16 שנים ומושתלי לב החל מגיל חודש ועד גיל 16 שנים הנמצאים בסיכון לחלות ב- CMV.
מה ההיגיון העומד מאחורי השימוש בתרופה לטיפול בלוקים בתסמונת התשישות הכרונית?
לפי חלק מהחוקרים העוסקים בחקר התסמונת, הסיבה בגינה מדובר במחלה כרונית קשורה לכך שהחולים בתסמונת סובלים מעומס נגיפי גבוה. לפיכך נעשו ניסיונות לטפל בהם על ידי הפחתת העומס הנגיפי באמצעות השימוש בתרופה. מאחר ועדיין לא נמצאו מספיק ממצאים התומכים בתיאוריה הזו, התסמונת עדיין לא נמצאת ברשימת ההתוויות לשימוש בתרופה.