מעגל הכאב ונדודי שינה כרוניים

הגדרת נדודי שינה כוללת מצבי יקיצה באמצע הלילה, חוסר יכולת להיכנס לשינה רציפה ומאוששת או יקיצה מוקדמת. במידה ואדם סובל מאחד מאלו ניתן להגדיר את התופעה איתה הוא מתמודד כנדודי שינה ויש לטפל בה בהתאם.

נדודי השינה עשויים להתרחש כתוצאה מגורמים רבים, כולל דאגות או שעות שינה רבות מדי. אך הקשר לכאב חזק ובולט במיוחד ולכן כדאי להכיר אותו לעומק ולהבין מהיכן נובע הקשר בין השניים.

סף רגישות נמוך

כדאי לשים לב שבזמן שאדם עייף הוא נעשה רגיש יותר. עצביו מתוחים, הוא יכול להתרגז מכל הפרעה או הסחת דעת והוא אינו יכול להתמודד עם בעיות קטנות שבכל זמן אחר היה מנופף אותן הצידה ללא מחשבה נוספת. נדודי השינה משפיעים באופן מנטלי בצורה כזו, אך גם פיזית הופך האדם להיות רגיש יותר. במחקר שנערך בנורווגיה נתגלה כי אדם שסובל מנדודי שינה לאורך זמן מתמודד עם סף כאב נמוך בהרבה מאשר אדם שישן ברציפות.

בניסוי הנורווגי התברר שנדודי שינה קשורים באופן משמעותי לכאבים, אך טיב הקשר לא התגלה, או במילים אחרות, מי גורם למה?

טיפול תרופתי בגורמים לכאב

במידה ואדם מתעורר מכאבים הגורמים לו לנדודי שינה, הדרך הטובה ביותר לטפל בהם היא להיפטר מהכאב. בין אם הכאב משפיע על השיניים האוזניים או הבטן. יש לבדוק היטב את הנושא ולטפל בהתאם. במקרה ומצליחים למחוק את הכאב, השינה אמורה גם כן לחזור ונדודי השינה ייפסקו.

באמצעות שיפור יכולות השינה ניתן להפחית את הכאבים ולאפשר לאדם להחלים היטב ולהיות פחות רגיש לנושא. אחת התרופות הניתנות כיום לשיפור השינה היא משפחת הבנזודיאזפינים. משפחת התרופות אכן הוכחה כיעילה בטיפול בנדודי שינה, אך תופעות הלוואי שלה עלולות להיות קשות ביותר. ביניהן ניתן למצוא ישנונית, נטייה לנפילות וסחרחורות.

אצל אנשים צעירים הדבר ניתן שליטה, אך אצל קשישים יש להיזהר ולערוך מעקב מסודר. בנוסף, הבנזודיאזפינים נחשבים ממכרים לאחר תקופה ולכן יש לתת אותם במשורה ורק למי שבאמת זקוק להם.

השפעת מלטונין על נדודי שינה

הורמון המלטונין המופרש בשעות החשיכה ומסמן לגוף כי זהו הזמן הנכון ללכת לישון. מתן תוספת מלטונין מאפשרת לגוף לחדד את המסר לצורך בשינה בזמן זה.

המלטונין נחשב ליעיל יחסית, אך כיום ישנה תרופה חדשה האחראית על שחרור מלטונין במנגנון של השהיית שחרור הנקראת Ciracadin. תרופה זו משחררת לאט מלטונין ומשפרת את תפקוד התרופה.

טיפול התנהגותי

בגישת טיפול התנהגותי, המטפל מאבחן מהי הסיבה לנדודי השינה של המטופל. לאחר הגעה למסקנה מה מעכב את השינה, ניתן לקבוע שיטת פעולה.

אחת השיטות המוכרות ביותר היא הגבלת שינה. המטפל מאפשר לחולה להיכנס למיטה רק לזמן בו הוא ישן, ומצמצם את השעות בהן הוא עושה זאת. כך המטופל עייף עד כדי הירדמות מהירה ולאחר שיפור בשעות השינה ניתן להגדיל אותן וכן הלאה, עד הגעה למחזור השינה הרצוי.