הטיפול בעזרת קורטיזול בתסמונת העייפות הכרונית

קורטיזולקורטיזול (הידרוקורטיזון) הוא הורמון המופרש מהקורטקס של בלוטת יותרת הכליה, כאשר ההפרשה של ההורמון נמצאת תחת בקרה של ציר הנקרא "היפותלמוס-היפופיזה-אדרנל. ההיפותלמוס מפריש הורמון הנקרא CRH, המעודד את בלוטת יותרת המוח להפריש הורמון הנקרא ACTH, הנקשר לרצפטורים בקליפת בלוטת יותרת הכליה. כאשר ההורמון נקלט בקולטנים, משופעלת שרשרת של פעולות שבסופה מופרש מתאי הבלוטה קורטיזול לזרם הדם.

הבקרה על ההפרשה של הקורטיזול פועלת במנגנון של היזון חוזר שלילי, כך שרמות גבוהות של קורטיזול בדם גורמות לעיכוב השחרור של ה- ACTH מבלוטת יותרת המוח. עם זאת, ישנם מרכזים מוחיים המסוגלים להתגבר על המנגנון, הקובעים את התנודות ברמת הקורטיזול בדם לאורך היום. במצב תקין, בדרך כלל רמות הקורטיזול מגיעות לשיא עם היקיצה מהשינה בבוקר ולשפל בסביבות חצות.

מה הם התפקידים של הקורטיזול?

  • העלאת ריכוז הגלוקוז בדם על ידי עידוד הייצור של הגלוקוז בכבד והאטת קצב ניצול הגלוקוז בתאים.
  • הקטנה של מאגרי החלבון בתאים, למעט תאי מערכת העיכול והכבד.
  • המרה של חומצות השומן החופשיות המופרשות מרקמת השומן לחומצות שומן הזמינות לצורכי הפקת אנרגיה בשרירים.
  • הקורטיזול מונע שגשוג של תאי T ולפיכך מדכא את מערכת החיסון.
  • הקורטיזול מפחית את ההפרשה של ההיסטמין ולפיכך ניחן בפעילות אנטי דלקתית.
  • הקורטיזול מגביר את לחץ הדם.

ההיגיון העומד מאחורי השימוש בקורטיזול בלוקים בתסמונת התשישות הכרונית

במספר מחקרים שעסקו בתחום נמצא כי הלוקים בתסמונת התשישות הכרונית סובלים מריכוז קורטיזול הנמוך מהנורמה בדם. לאור זאת בוצעו מספר מחקרים קליניים שבהם בחנו את האפשרות לתת לחולים טיפול המבוסס על מינון נמוך של קורטיזול.

כך לדוגמה במחקר שנערך בשנת 1999 טופלו שלושים ושניים חולים בתסמונת התשישות הכרונית שסבלו מהתסמונת שלוש שנים בממוצע, עם מינון נמוך של קורטיזול (5-10 מיליגרם ליום) או תרופת דמה במשך חודש. במחקר נמצא כי המשתתפים בקבוצת הניסוי נהנו משיפור משמעותי ברמת התפקוד היומיומי בהשוואה לקבוצת הביקורת. עם זאת, במחקר אחר, שנערך בקרב שמונים חולים שנטלו שילוב של חמישה מ"ג קורטיזול עם פלודרוקורטיזון, לא נמצאו הבדלים משמעותיים בין הקבוצות.

המסקנה המשותפת לרוב החוקרים שבחנו את הנושא היא שבניגוד לטיפול המבוסס על מינון גבוה של קורטיזול, הטיפול המבוסס על מינונים נמוכים לא גורם לתופעות לוואי חמורות ולפיכך הוא בטיחותי מאוד. עם זאת, הממצאים בנוגע ליעילות הטיפול לא היו חד משמעיים ולכן הטיפול בקורטיזול עדיין לא מקובל ולא נחשב לקונצנזוס.

דילוג לתוכן