הגורמים לעייפות כרונית אינם ידועים, שכן לא ניתן לבדוק את התסמינים והם עשויים להיות מבולבלים עם בעיות רפואיות אחרות.
מצב זה גורם לתשישות כרונית להיראות כמו מחלה מושלמת מזויפת. אך אנשים הסובלים מהמצב, אינם מזייפים את תסמיניהם, וחווים פגיעה ביכולת לשמור על עבודה.
בהעדר התייחסות רפואית רצינית לתסמיניהם, הם מתחילים להאמין שהתשישות הכרונית שלהם היא השעיר לעזאזל המושלם לחיים נטולי עבודה.
לחץ דם קשור לעייפות כרונית
מאמר שפורסם בכתב העת של אוניברסיטת ג'ונס הופקינס, דן בממצאי מחקר שהראה קשר בין תסמיני תשישות כרונית לבין לחץ דם נמוך בתיווך עצבי. לחץ דם של מערכת העצבים הוא מצב הנובע מהפרעות במערכת העצבים, המאופיינות בתקשורת שאינה תקינה בין הלב למוח. המאמר מתאר את המתרחש כשאדם נגוע בהפרעה זו.
במהלך המחקר, החוקרים השתמשו במבחן המשמש במקרים רבים לבדיקת לחץ דם נויורלי בתיווך, על מנת להעריך האם חולים שאובחנו עם עייפות כרונית, הציגו את אותו לחץ דם. בבדיקת הטיה, המשתתפים התבקשו לשכב על שולחן במשך מספר דקות במהלכן עברו תהליך להורדת לחץ הדם.
תוצאות המחקר
המחקר הראה שחלק מהחולים שאובחנו עם תשישות כרונית, התחילו להתעלף כשחוו ירידה קיצונית בלחץ הדם. המדענים סבורים שזהו הגורם לתסמינים.
המאמר ממשיך וקובע ששבעה מהחולים שאובחנו עם תשישות כרונית והפגינו סחרחורת או התעלפויות על שולחן הבדיקה, חוו ירידה בתסמיני התשישות לאחר הקפדה על תזונה עשירה במלח ותרופות המרחיבות את נפח הדם.המדענים קבעו שתשישות כרונית היא הפרעה אמיתית לחלוטין, וניתן לאבחן אותה באמצעים אובייקטיביים.
ערפול מוחי המלווה עייפות כרונית
חוקרים אחרים מנסים להבין את הקשיים הקוגניטיביים הנגרמים כתוצאה מתשישות כרונית. נוירו פסיכולוגים ויועצי מחקר באוניברסיטת סטנפורד חיפשו את הגורמים הפסיכולוגיים לתשישות כרונית. הם מסבירים שרוב האנשים הסובלים מהתסמונת, מוסיפים ליקוי קוגניטיבי כתסמין מתיש ביותר, מעל עייפות רגילה. הם חווים בעיות בזיכרון, בתשומת לב, במהירות עיבוד, בהבנת שפה וביכולת למציאת מילים, בין יתר התסמינים.
צוות החוקרים התחיל להשתמש בטיפולי חשמל ובכלי הדמיה כדי לחקור את הפעילות החשמלית במוחם של אנשים עם תשישות כרונית. הם קיוו כי סריקות אלו יוכלו בסופו של דבר להיות משמעותיים לאישור אבחנות תשישות כרונית, או לשמש כמעקב אחר התקדמות המחלה בתגובה לטיפול.
השפעות פעילות חשמלית מוחית
במחקרים שנערכו לפרסום, צוות החוקרים מצאו שסוג אחד של פעילות חשמלית מוחית, "תדר אלפא", הופחת בקרב אנשים שאובחנו עם תשישות כרונית, בהשוואה לנבדקים בריאים. תדירות תדר אלפא קשור לביצועים קוגניטיביים, כולל סוגי הבעיות הקוגניטיביות המתרחשות בתשישות כרונית.
המדענים גילו גם שאנשים עם תשישות כרונית חווים גלי דלתא מוגזמים בהרבה במוחם בתקופות ערנות. גלים איטיים אלו קשורים עם שינה. המסר של המדענים הוא פשוט: הגיע הזמן לוותר על הרעיון לפיו תשישות כרונית היא מחלה פסיכוסומאטית. הם הוכיחו שהחולים סובלים באמת מערפול מוחי.
הוכחות נוספות לשיבושים מוחיים
גם חוקרים אחרים החלו להצביע על הבדלים מוחיים הקשורים לתשישות כרונית. מדענים מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת אמורי, השתמשו בסריקות fMRI למדידת הפעילות במוחם של חולי תשישות כרונית. הם מצאו פעילות מופחתת בגנגליונים הבסיסיים, מבנים המעורבים בשליטה מוטורית, כמו גם תפקוד קוגניטיבי.
מעניין לציין, שגם הגרעינים הבסיסיים הם מטרות לדלקת במוח. העובדה שמבנים מוחיים מתפקדים באופן שאינו תקין בקרב חולי תשישות כרונית, תומכת בתיאוריה לפיה תגובה חיסונית עומדת ביסוד המחלה.
טיפול בתסמינים פסיכולוגיים של תשישות כרונית
עד שהתמונה הגדולה של תשישות כרונית תתמקד, רופאים יכולים להתמודד עם המחלה באמצעות טיפול אישי בתסמינים. חולים תשושים נוטים להיות בעלי נפח דם נמוך, למשל. מצב זה ניתן לטיפול עם אלקטרוליטים להגברת נפח הדם, ומניעת תנודות בלחץ הדם.
תרופות עשויות לסייע בוויסות המערכת החיסונית של החולים מחוץ לקצב, ולשפר את קצב הלב הבלתי יציב שלהם. שינויים התנהגותיים יכולים לסייע בבעיות שינה.
אולי יעניין אותך גם: