קשיי יקיצה, התעלמות מכוונת מהשעון המעורר, תחושת התנהלות מסורבלת ומגושמת במהלך היומיום, עייפו, ישנוניות ועלייה במשקל. כל התרחישים האלו מוכרים לאנשים הסובלים ממחסור קבוע בשינה.
מחזור שינה ציריקדי
גוף האדם מורגל לפעול על פי מחזור האור יום והחושך כך שהוא יודע לצפות לפרקי שינה ופעילות בהתאם. למעשה לאדם יש מין שעון פנימי שמכוון לפי השמש ועל פיו מתבצעים כל מיני תהליכים ביולוגים. בשפה המדעית לשעון המתואר קוראים המחזור הציריקדי.
סטייה מהמחזור הצירקדי עלולה לגבות מחיר המתבטא בהשפעה על עייפות מוגברת, חוסר אנרגיה, ושיבושים בתפקוד מערכות הגוף. לדוגמא, בניסוי מדעי שעקב אחר עכברי מעבדה שנמנעה מהם שינה, הם מתו כעבור חודש. בנוסף, מניעת שינה מוכרת גם בתור שיטת עינויים נפוצה.
סיכון מוגבר לתאונות
לאחרונה קיימת התעניינות גוברת במדעי השינה והיקף חוסר השינה בגלל שלל סיבות. ראשית, חסר שינה קשור בתאונות וטעויות אנוש. מקרי המוות מתאונות דרכים בשנת 2020 ברחבי העולם צפויים להסתכם ב2.3 מיליון אבידות, כשמתוכם 230 עד 345 אלף יהיו עקב חוסר בשינה.
בנוסף מחקרים שבוצעו על קבוצות של פועלים הראו שחסרי שינה היו גורם סיכון שהכפיל את הסיכוי לתאונת עבודה קטלנית.
חוסר שינה בעולם המערבי: תופעה נרחבת
בעיות שינה הן נפוצות מאוד. מחקרי אוכלוסין הראו שחסרי שינה ובעיות שינה משפיעים על יותר אנשים מכפי שהיה נהוג לחשוב. אינסומניה, קושי בהירדמות הנקרא אף נדודי שינה, היא הפרעת השינה הנפוצה ביותר. בסביבות שלושים אחוזים מהמבוגרים במחקר דיווחו על אינסומניה ממנה בשנה האחרונה, ועשרה אחוזים דיווחו על נדודי כרוניים.
הפרעת שינה נפוצה נוספת היא דום נשימה חסימתי בשינה כשהערכות השכיחות שלה נעות בין 9 ל21 אחוזים מהנשים ו24 עד 31 אחוזים מהגברים. מגיפת היעדר השינה צפויה להמשיך ולהתפשט.
אורח החיים המודרני שכולל פעילות צפייה בטלוויזיה במשך שעות ארוכות, שימוש בטלפון הסלולרי או גלישה במרשתת עד השעות הקטנות של הלילה, הם הרגלי חיים המחבלים בשינה הרציפה והנכונה. מספר העובדים שמדווחים כי הם מגיעים לעבודה לאחר לילות עם שינה קצרה (מתחת ל-6 שעות) הולך ועולה בשנים האחרונות.
זמן השינה הממוצע התקצר ב-18 דקות בשלושים השנים שנה האחרונות – בנוסף, כחלק מחברה שפעילה לאורך כל היממה ישנם יותר עבודות ותפקידים המחייבים עבודה במשמרות גם לאורך הלילה. עבודת משמרות כזאת הוכחה כמזיקה למחזור הציריקדי ולבריאות העובדים בכללי. גם להזדקנות האוכלוסייה יש תפקיד בהגברת שכיחות בעיות הישנה שכן הן נוטות להתפתח עם התקדמות הגיל.
חוסר שינה קשור במחלות כרוניות
הסיבה הרביעית והאחרונה שהנושא נידון יותר ויותר היא העלאת המודעות לקשר ההדוק בין שינה לבריאות בקרב מתבגרים. החל מההשפעות המידיות בדמות עייפות, חוסר בריכוז ומצב רוח לא טוב ועד השלכות ארוכות טווח כגון מחלות כרוניות.
חסרי שינה כרוניים גורמים לתחלואה ותמותה מוגברת ומעלים סיכון למצבים כגון מחלות לב, השמנה, יתר לחץ דם, דלקות, סכרת ומחלות נפש. חשוב לציין שלא רק חסר שינה הוא מסוכן אלה גם עודף שינה. נמצא שגם עודף שינה יכול לעלות את הסיכון למחלות לב, סכרת ויתר לחץ דם כמעט כמו חסר שינה.