תשישות יתר היא תופעה רבת שנים. בשנת 1800 נשים סבלו מעייפות מוגברת או מ"התמוטטות עצבים". מצב זה נגרם בשל כמויות עודפות של פעילות גופנית, לחצי חיים, עבודת מוח מרובה ודאגות הקשורות לאימהות.
במאמר שפורסם בשנת 1887 בכתב העת של איגוד הרפואה האמריקאי, נקבע כי נשים נמצאו אף בסיכון לתשישות יתר אם סבלו מדאגה מוגברת לגבי "אסון הממשמש ובא, או אסון המתרחש בפועל".
בשנת 1950, כשעולם הרפואה ידע שנשים נוטות לסבול מהתמוטטות עצבים, מדענים פרסמו מחקר שהראה כי גם אנשי עסקים בכירים סובלים מתשישות. כיום נקרא המונח "שחיקה", לתיאור תשישות נפשית.
למרות שהסביבה מתייחסת לעיתים קרובות בגלגול עיניים ספקני לאנשים המתלוננים על תשישות יתר, מומחים סבורים שזהו מצב רפואי תקף. תקופות ממושכות של מתח גופני ומניעת שינה עלולות לגרום לבעיות מהן אין להתעלם, גם אם לא מעוניינים להודות בכך.
השלכות תשישות יתר
העולם של היום מאופיין יותר בחוסר שינה ושעות עבודה ארוכות יותר, במיוחד במדינות המתועשות. חוקרי שינה מסבירים שגורמים אלו עלולים להוביל להתמוטטות פיזית ורגשית.
תשישות יתר עלולה לגרום לגל של תוצאות בריאותיות שליליות, במיוחד אם התסמינים משפיעים על מצוקת מערכת העיכול. מצב זה יותר בקרב אנשים שעובדים בלילות או במשמרות.
מצב הרוח ותפקוד הבטן קשורים יחד באופן הדוק. תשישות יתר, המובילה ללחץ נפשי, למשל, גורמת לגוף לתגובת "הילחם או ברח" הנובעת מתגובת זינוק האדרנלין בגוף, העלול לגרום לשסתומים במערכת העיכול העליונה.
במצב זה, אנזימי מזון עיכול עלולים לעבור במסלולים שאינם נכונים, וכתוצאה מכך מתרחשות בעיות ריפלוקס, צרבת ובעיות קיבה אחרות.
בעיות בריאותיות הנובעות מתשישות יתר
אובדן שינה ועייפות עלולים לגרום גם לבעיות עם קצב היממה, במצב העשוי לקדם דלקת בכל הגוף ולגרום לבעיות במערכת העיכול.
במקרים מסוימים, תשישות יתר היא סימן למחלה בסיסית, כולל סרטן, פעילות נמוכה של בלוטת התריס, אנמיה או הפרעות מטבוליות אחרות כגון אי ספיקות יותרת כליה. תשישות נתפסת בדרך כלל עם דיכאון וזוהי תופעת לוואי אפשרית של תרופות מרשם רבות, כולל חוסמי בטא, מרפי שרירים ומייצבי מצב הרוח.
רופאים פנימיים סבורים שתשישות יתר נגרמת כתוצאה ממצבים אחרים, כגון התייבשות, זיהום, שימוש מוגבר בתרופות מרשם, סמים או אלכוהול, או חוסר שינה, בין אם הוא נובע מנדודי שינה, לחץ נפשי או שעות עבודה שאינן שגרתיות, ומצב זה ניתן לטיפול בתחום אשפוז. אך עדיין אנשים רבים הסובלים מהמצב אינם מוכנים להודות שהם סובלים מתשישות, וודאי שאינם מוכנים להתאשפז בגלל תסמיניהם, אך יש להבין שתשישות היא תסמין רפואי לכל דבר.
אין צורך להשתמש במילים יפות
כמובן שעשרות ידוענים, כוכבי רוק, שחקנים ודוגמנים, מגיעים לאשפוז בבית החולים כתוצאה מתשישות יתר, למרות שהם משתמשים במונחים מעולם הלשון הנקייה לתיאור מצבם כ"התמכרות לסמים או אלכוהול", או "דיכאון".
למרבה האירוניה, התמכרות לסמים ודיכאון הפכו להיות היום מקובלים יותר מ"תשישות יתר" גרידא אליה רוב האנשים אינם יודעים כיצד להתייחס. אורח החיים של ידוענים, המאופיין בתזזיתיות, בוהק אור הזרקורים ולוח זמנים בלתי אפשרי, מוביל כתוצאה מובנת מאליה, לתשישות יתר, ויש להתייחס אל המצב ברצינות על מנת למנוע החמרה.
חשיבות האבחנה המדויקת היא המובילה לקבלת הטיפול הנכון. כשתשישות יתר גורמת לאדם להתמוטט מבלי שיהיה מסוגל לתפקד, ואדם סבור שכל שעליו לעשות הוא לנוח עד שהתשישות תחלוף, הוא עלול לסבול מסרוטונין נמוך, אשר גורם לדיכאון, חרדה ונדודי שינה. אך המצב לא יטופל לעומק, אם האבחנה תקבע כי מדובר בהרעלת סמים או אלכוהול מבלי להתייחס לגורם הראשי שהוא תשישות יתר.
נתונים רפואיים מצביעים על העובדה לפיה תשישות יתר, או כל מונח נבחר המכסה במילים יפות את המצב, אך אינו מתאר אותו במדויק, מובילה לעצבנות וחוסר תקווה, אשר עלולים להיות גורם סיכון להתקפי לב ומוות.
חוקרים הולנדים גילו כי אנשים הסובלים ממצב זה נמצאו בסיכון גבוה פי שלוש להתקף לב, היות והתשישות הובילה להגברת קרישת הדם.
אולי יעניין אותך גם:
עייפות מתמשכת לאחר הפלה – כיצד ניתן להתמודד ולטפל ביעילות בתשישות?